ספארי גלישה ברזיל


הספארי השנה היה ללא ספק שונה ומאתגר יותר מכל הנסיעות הקודמות אליהן יצאנו בעבר.

המסע החל למעשה לפני שלוש שנים . נפגשתי לראשונה עם רמי ברכה ובפגישה זו רמי הבהיר לי שהוא הולך לגלוש קייט . הוא ביקש ממני ללמד אותו ולהכניסו  לספורט זה בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבורו בהתחשב בעובדה שרמי הוא תלמיד הדורש התייחסות שונה ופרטנית יותר בשל מגבלותיו הפיזיות ( רמי הוא קטוע יד וקטוע רגל).
במהלך ההדרכה של רמי עברנו מספר מדינות ומאות שעות הדרכה וגלישה , וכמובן, התרסקויות בהחלט לא קונבנציונליות שרמי חווה על בשרו. כל תהליך הלימוד עבר תמיד בחיוך וסיפוק עצום , בעיקר שלי .
הספארי לברזיל היה תמיד הכתובת אליה שנינו רצינו להגיע , כמאין מסע " סוף מסלול" . הספארי היה מתוכנן כבר לצאת שנה שעברה ,אך מסיבות שונות נדחה לשנה הזו.
הצטרף אלינו אל הספארי גם חבר טוב של רמי , דניקו.

המסע התחיל בעיר הנמצאת בצפון ברזיל ושמה פורטלזה. משם המשכנו אל הנקודה הראשונה הנמצאת כשעה וחצי נסיעה צפונה – פאראקרו.
פאראקרו זהו מקום המשלב מגוון של תנאים – מים חלקים בתוך לגונה סגורה המוגנת בריף ומחוף לריף, ים גלי וגבוה וגלים הנשברים על הריף.
הרעיון היה להישאר שם מספר ימים על מנת שרמי ודניקו יוכלו להסתגל לתנאי הרוח והים החזקים ובעיקר להתרגל לשימוש לקייט במידה קטנה .
בתחילת הספארי הגדרנו מטרות ברורות להשגה במהלך הספארי , רמי אוהב לעבוד באופן בו הוא רואה את המטרה לנגד עיניו ועליו להשיגה.
המטרות העיקריות שלנו היו :
• שיפור טכניקה כללית
• שיפור גובה הקפיצות
• סלטה אחורית באויר (BACK LOOPׁ)
• KITE LOOP-  מעבר של 360 מעלות של הקייט דרך מרכז הכוח.

 

לאחר מספר ימים בפאראקרו  , רמי צבר מספר שעות גלישה לא מועט ( כ- 4 שעות גלישה כל יום ) , ובנוסף נשרף לחלוטין מהשמש . ביום השלישי הגיע אלינו חבר טוב בשם מארסיו – בחור ברזילאי אותו  פגשתי לראשונה לפני כ-4 שנים . מארסיו הגיע מלווה בג'יפ דפנדר ארוך משובצר ומוכן למסע שעתיד לעבור עימנו לכוון היעד הסופי שלנו במסע – ג'ריקוקוארה.
יצאנו מפאראקרו כשהיעד הראשון הוא כפר קטן בשם לגווין. זהו מפרץ ארוך של 30 ק"מ . שלושתינו גולשים במורד הרוח ( DOWN WIND ). מארסיו מלווה אותנו על קו החוף . הנוף במהלך הגלישה עוצר נשימה- דיונות חול ענקיות , אשר מידי פעם ,על קו החוף יש מפגש של לגונה בגודל של שני ק"מ של מים שטוחים ורדודים. בכדי לנסות ולתרגל טכניקה חדשה וללטש טכניקה קיימת , היינו עוברים מהים הגלי אל הלגונה. בסוף היום , לאחר שעות גלישה רבות ועייפות מצטברת של ימי גלישה רצופים. עצרנו בפוסדה מפנקת על קו המים  והדבר הראשון שהפך למסורת במהלך הספארי היה הזמנת סבב קפריניות , שהמשיך לעוד סבב ועוד סבב...
היום הסתיים בארוחות מפנקות של מאכלי ים במסעדות מקומיות אליהן מארסיו ידע לנווט אותנו  ורמי שראה עולם במהלך חייו העסקיים , מצא לנכון לדרג את המקומות הנ"ל – כמקומות הטובים בעולם.
יצאנו מהכפר לגווין לכיוון ג'ריקוקוארה בנסיעת שטח קשה בתוך ביצות . פעם אחת היינו קרובים מאד למצב של התהפכות , כל הג'יפ התמלא מים ובעזרת נהיגה מעולה של מארסיו הצלחנו לצאת מהמקום בצורה חלקה יחסית וחזרנו אל קו החוף. מידי פעם היה צורך לעבור מעברי מים ולגונות קטנות באמצעות רפסודה מקומית המונעת באמצעות דחיפה של מקלות לקרקעית הלגונה . באותם מקומות גדלות צדפות על צמחי המנגרובס ( צמחי שורשי אויר) . בזמן ההמתנה להגעת הרפסודה מארסיו דאג שיפנקו אותנו בפתיחת עשרות צדפות עם קצת לימון – ללא ספק  הדבר הטעים ביותר שאכלנו .
לבסוף הגענו אל היעד שאליו חיכינו – ג'ריקוקוארה .
ג'רי הוא ללא ספק אחד המקומות היפים ביותר בעולם. ג'רי נחשב כפארק לאומי ולכן כל החשמל עובר בקרקע , אין כבישים סלולים והכול מסביב זה דיונה אין סופית ורצועת חול ענקית. ג'רי הפכה עם השנים להיות מוקד משיכה לטיילים ובשנים האחרונות לגולשי קייטסרפינג המחפשים הרפתקאה מעבר לגלישה עצמה.
בג'רי התארחנו אצל מארסיו הנשוי לאשתו האמריקאית פטרישיה . הם הקימו יחד מקום מפנק וכרגיל כמו לכל מקום אליו הגענו , רמי הפך להיות האטרקציה של חוף הגולשים ושל המקום כולו .
לאחר עשרה ימי גלישה אינטנסיביים אין סוף התרסקויות  הצלחנו  לעמוד בכל היעדים המקצועיים שהצבנו לנו לפני הנסיעה . זה קרה בצורה חלקה יחסית .
רמי הצליח שוב להדהים אותי ביכולת המנטלית, טכנית ופיזית שלו , ושוב הצליח להוכיח לי שהקלישאה כי "אין דבר העומד בפני הרצון" אכן תופסת בחיים האמיתיים.

להצגת מאמרים ופרסום בערוץ זה, צור קשר